אודות
איך בכלל הגעתי לבנות מערכת לרופאים?
שגיא בלומנפלד, מייסד קירי
זה התחיל מטמפלייט למייל.
באמת.
ישבתי עם חברה שלי, ד״ר צביה פרידמן קוגן, גינקולוגית, כדי לעזור לה לסדר מייל שהיא שולחת למטופלות.
בשביל לעשות את זה פתחנו את המערכת של הקליניקה.
אחרי חצי שעה כמעט העפתי את המחשב מהחלון.
ואני בן אדם טכני. אני בונה מערכות, עובד עם APIs, דאטהבייסים, אוטומציות והרשאות. אני רגיל להבין איך דברים כאלה עובדים.
ופה הסתבכתי.
ואז הסתכלתי על צביה וחשבתי:
רגע. היא גינקולוגית. למה היא בכלל צריכה להבין את כל זה?
היא צריכה להבין ברפואה.
היא צריכה להיות עם המטופלת שיושבת מולה.
היא צריכה לפתוח תיק, להבין בשנייה מה היה בביקור הקודם, לתעד, להוציא מסמך, לנהל תשלום ולהמשיך למטופלת הבאה.
המערכת אמורה להיות החלק הקל.
אז שכחתי מהמייל
ביקשתי מצביה להראות לי איך היא באמת עובדת.
לא איך אמורים לעבוד עם המערכת לפי ההדרכה.
איך נראה יום רגיל במרפאה כשיש מטופלת בחדר, עוד אחת מחכה בחוץ, המזכירה שואלת משהו והיא צריכה למצוא עכשיו פרט מהביקור הקודם.
עברנו על הכול.
יומן.
מטופלות.
תיעוד רפואי.
מסמכים.
תשלומים.
התחייבויות.
ופתאום ראיתי את כל המקומות שבהם רופאה צריכה להתאים את עצמה לתוכנה.
ופה יש בעיה.
כי ברפואה אי אפשר פשוט להגיד ״עזבי, תרשמי את זה רגע בצד״.
יש מידע רפואי. יש פרטיות. יש תיעוד שצריך להישמר. יש דברים שפשוט צריכים להיות מסודרים כמו שצריך.
ומצד שני, אין שום סיבה לשלם ים של כסף על מערכת שמוסיפה עוד עבודה ליום שגם ככה עמוס.
אז אמרתי לה:
טוב. אני בונה לך אחת.
היא לא צריכה להבין בתוכנה
בכוונה.
אני לא רוצה שצביה תלמד את המערכת.
אני רוצה שהיא תגיד לי:
״אני צריכה להגיע מפה לפה.״
ומשם זו כבר הבעיה שלי.
אם היא מחפשת משהו במקום לעבוד, אני משנה.
אם פעולה יומיומית לוקחת יותר מדי זמן, אני משנה.
אם בניתי משהו שנראה לי גאוני והיא לא משתמשת בו, הוא כנראה לא גאוני.
וככה המערכת נבנית עד היום.
בתוך המרפאה של ד״ר צביה פרידמן קוגן, עם רופאה שעובדת עליה באמת.
יש לנו גם כלל:
פעולה שעושים כל היום צריכה לקחת עד שלוש לחיצות.
זה ה-DNA של המערכת.
פחות זמן להבין איפה משהו נמצא.
פחות התעסקות מסביב לטיפול.
פחות דברים שצריך לזכור לעשות אחר כך.
המידע במקום שלו. המערכת עושה את העבודה שלה.
וצביה יכולה לעשות את שלה. לטפל.
Curie נבנית על ידי SAGI.B